מכתבים של אש לבנה
מתוך שיעור יום שלישי, פרשת וישלח, תשע״ט
הרבי מוורקא והרבי מסטריק היו חברים טובים מאוד מגיל צעיר, ולפעמים הלכו יחד שעות ושתקו. לימים נפרדו, זה עבר לוורקא וזה לסטריק. בכל יום שישי אחרי תפילת שחרית שם הרבי מוורקא דף במעטפה ושלח אותו ביד שליח אל חברו. השליח הלך שעתיים דרך היער, חיכה שעה לתשובה, וחזר לפני כניסת השבת. עם השנים היער נעשה עבות וחשוך, השליח הזדקן, וההליכה ארכה שלוש וארבע שעות. הוא מסר את נפשו על המכתבים, ובטוח היה שהם מעבירים ביניהם תורות בסוד.
יום אחד, עייף ושבור, פתח את המעטפה ומצא דף ריק. גם במכתב התשובה מצא דף ריק. כמעט יצאו מפיו דברי כפירה, וכך עברה עליו השבת. במוצאי שבת בא אל הרבי, בכה ואמר: פתחתי את המכתב. מה אתם עושים לי? עשרים שנה אתם שולחים אותי ללכת ביער. הרבי שם יד על כתפו עד שנרגע, ואמר לו: אגלה לך סוד. התורה ניתנה אש שחורה על גבי אש לבנה. האש השחורה היא מה שאפשר להשיג היום, והאש הלבנה תתגלה רק לעתיד לבוא. האהבה שביני לבין חברי היא בדרגה של אש לבנה, והמכתבים שהעברת הם התורה של האש הלבנה, שאינה נראית.
סופר בשיעור על התקווה לה׳ ועל ההנהגה הנסתרת, שהיא למעלה מכל טעם ודעת
המקור
שיעור יום שלישי· מסע בשביל החלב
י״ב בכסלו תשע״ט · פרשת וישלח
הסיפור בשיעור: 59:16 עד 1:03:24, כ-4 דקות
מוסר השיעור: בנימין לוריא
