לא תבכה לבד
מתוך שיעור יום שלישי, פרשת נשא, תשע״ח
לאחד מתלמידי הבעל שם טוב הגיע אדם וביקש: שהרב יברך אותי ויעשה לי נס, לילד שלי נשארו כמה שעות לחיות. הצדיק עצם את עיניו, התבונן, פתח אותן ואמר לו בצער: אני רואה שאינני יכול לעזור. האיש יצא בוכה והתחיל ללכת ברגל לביתו, הליכה של חמש שעות, והוא יודע שעד שיחזור כבר לא יהיה ילד. אחרי שעה של הליכה ראה את הצדיק ממהר אליו עם העגלון שלו. הצדיק ירד מהעגלה, והאיש שאל אותו: הרי אמרת שאינך יכול לעזור לי. ענה לו: לעזור לך אינני יכול, אבל לבכות יחד איתך אני יכול. חיבק אותו ופרץ בבכי, ושניהם בכו יחד, והצדיק הצטער איתו על הילד.
אחרי חצי שעה של בכי עזב אותו הצדיק, חייך ואמר לו: לך הביתה, הילד בריא. שאל האיש: הרי אמרת לי שאינך יכול. ענה לו: בשמיים ראו את האהבה שהייתה בינינו, וכמה היה אכפת לי שלא תבכה לבד. אמרו שם: בין שיש זכויות ובין שאין, בין שיש טבע ובין שאין, הילד הזה יהיה בריא. וריפאו לך את הילד. לך הביתה, הילד שלך בריא.
