כל האתר

במידה שאדם מודד: שמירת הלשון והעברה על המידות

יום שלישישיעור של שעה ועשר דקות

מוסר השיעור: בנימין לוריא

בשיעור נמסר בשם רבי נחמן מברסלב בליקוטי עצות כי סיפורי צדיקים מטהרים את המחשבה וממתיקים את הדינים, ובכוחם נפתח בוקר של לימוד בספר שמירת הלשון. בלימוד הזה, כפי שהוא נקרא ומבואר בשיעור, חוזר עיקרון אחד: לפי המעשה בעולם התחתון כך מתעורר המעשה בעולם העליון, ובמידה שאדם מודד בה מודדים לו. לדברי השיעור, יש ביד האדם להביא טוב לעולם בדברים הפשוטים ביותר, ומי ששותק מעורר רחמים על הכלל. כפי שהדברים נמסרו בשיעור, בחלקם בשם החפץ חיים, מי שמדבר לשון הרע על חברו מדבר בעצם על עצמו: הוא פותח פתח לקטרג עליו, ומעורר למעלה קטרוג על כלל ישראל.

חלק אסגולת סיפורי הצדיקים ותודה בבוקר

לפי מה שנמסר בשיעור בשם רבי נחמן מברסלב, רבנו הקדוש, בליקוטי עצות, ולא מתוך בדיקת לשון הספר עצמו, סיפורי מעשיות מצדיקים הם דבר גדול מאוד: על ידם נטהרת מחשבתו של האדם, הדינים נמתקים והוא ניצול מכל הצרות. עוד נמסר בשיעור באותו עניין שהמספר מעשיות של צדיקים ממשיך על עצמו מחשבות טובות, זוכה להתקרב לצדיקים, ומזכירים את צדקותיו בעולמות העליונים, ונמשך אור של משיח הדוחה חושך וצרות מן העולם. לצד הסיפור, העצה בשיעור היא לפתוח כל בוקר בתודה, במזמור לתודה, ולהתכוון להודות מכל הלב על הבריאות, הבגדים, הילדים והמשפחה, האוכל הטוב והחברים, על כל החסדים והניסים, ועל עצם ההימצאות כאן.

חלק ברבי יצחק מוורקי והצער מן הבית

רבי יצחק מוורקי, צדיק קדוש ונפלא, נשא את בת הגביר ועבר לגור בבית נאה בפאתי העיר. לצערו נמוגו קולות השמחה מן הבית, והוא ספג מרעייתו ביזיונות, כעס וצעקות. בתחילה כבש את כעסו ולא השיב לה דבר, אך כשראה שגם המשרתים סובלים ממנה לא יכול עוד לשתוק: על כבודו שלו יכול היה למחול, על כבוד המשרתים ובני הבית לא. הוא נסע לרבו רבי דוד ושאל כיצד לנהוג. רבי דוד תמה מדוע בא לומר זאת לו, ואמר לו שיאמר זאת לעצמו. רבי יצחק יצא בפנים נפולות, ולא הבין את דברי רבו.

כעבור ימים אחדים, כך סופר בשיעור, כשלמד בספרי החסידות מצא רבי יצחק את התשובה במאמר שנמסר בשיעור בשם הבעל שם טוב, בלי מקור מזוהה: הפוגם בבחינת המעשה סובל צער מבהמותיו ומעבדיו, הפוגם בדיבורו סובל צער מאשתו ומשאר בני אדם, והפוגם במחשבותיו סובל צער מבניו. לפי אותה מסירה, כשאדם מתקן את שלוש הבחינות, מחשבה, דיבור ומעשה, מתהפכים כל ייסוריו לטובה. לפי ביאור השיעור, כיישום ולא כחלק מן המאמר, כיום בחינת המעשה יכולה להתבטא גם ברכב וברכוש. אז הבין רבי יצחק שהכול תלוי בו עצמו. לפי מה שנאמר בשיעור, אחד הצדיקים דורש כך את הפסוק "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה": מחטאו של אדם הוא שומע קללות.

חלק גהשומרים ששלח הצדיק מקרסטיר

רבי ישעיה מקרסטיר, כפי שתואר בשיעור, הוא מגדולי הצדיקים הקדושים. לפי מה שנמסר בשיעור שכתוב ונאמר עליו, בלי לציין את המקור, המזיקים, כמו עכברים וחולדות, בורחים עד היום מתמונתו, ותליית תמונתו היא סגולה לדחות אותם, כי הקדושה שעל פניו גדולה כל כך. מכאן ההצעה בשיעור להדפיס את תמונתו ולהביט בפני הצדיק. בסיפור על שומריו, כפי שסופר בשיעור, אדם אחד ידע שהחסיד העשיר רבי שלמה נוסע במוצאי שבת באמצע הלילה לקרסטיר, וטיכס עצה איך לשדוד ולרצוח אותו, רחמנא ליצלן. הוא המתין באחד השדות שבדרך, בתכנון להתנפל עליו ולקחת את שללו.

רבי שלמה יצא עם עגלות מלאות כל טוב לסעודת מלווה מלכה אצל רבו. במקום חשוך לגמרי קפצו מול העגלה כלבים גדולים ונבחו עד שהסוסים נרתעו, וכשניסה לנסוע מצד אחר רדפו אחריו, כך כשעתיים, עד שלפתע נמלטו. כשנכנס, עוד לפני שהתנצל על האיחור, אמר לו רבי ישעיה: "נו, שלמה, שלחתי לך שומרים טובים?" למחרת נודע שאותו אדם חיכה שעתיים ונואש. לפי ביאור השיעור, הקדוש ברוך הוא נתן ממשלה ביד הצדיק לשלוח כלבים שישמרו. בשיעור נמסר שבספרים הקדושים כתוב, בלי לציין אילו ספרים, שהישועות הנמשכות מסיפור על צדיק הן מעין אותו סיפור; ומכאן יישם בשיעור שכאשר הסיפור עוסק בהצלה מרציחה או מגניבת ממון, זכות הצדיק מצילה את האדם ממה שהיצר הרע מבקש לשדוד ממנו, ברוחניות ובגשמיות.

חלק דהזאבים ששמרו על התינוק

לפי הסיפור שסופר בשיעור, הבעל מזוג שלא זכה לילדים שנים רבות הסכים לבסוף, לאחר הפצרות רבות של האישה, לנסוע אל הצדיק הקדוש משטפנשט, אף שלפי השיעור נדמה, בלי ודאות בפרטים, שהבעל לא נמנה על חסידיו. הוא זכה לברכה, ונולד להם ילד. כעבור חודשים יצאו להודות לצדיק. בלילה חשוך של חורף עצרו להניק, הניחו את הילד עטוף בשמיכות בחוץ, ולא ראו שיצא מן השמיכות ונשאר בשלג. רק אחרי זמן, שעה ואולי יותר, גילו שאיננו. כשחזרו ראו להקת זאבים רובצת, והבעל ירד באומץ והזאבים התרחקו: הם חיממו את הילד בהבל פיהם, כדרכם עם גור. כשנכנסו אמר הצדיק: "נו, איך הזאבים ששלחתי לכם?"

חלק הבמידה שאדם מודד, בה מודדים לו

לפי מה שהוקרא בשיעור מספר שמירת הלשון בשם החפץ חיים, ולא מתוך בדיקת לשון הספר, מי שמידתו שלא לוותר לאנשים דבר משלו ושלא לרחם עליהם מגביר בזה למעלה את מידת הדין על העולם ועל עצמו, כי במידה שאדם מודד בה מודדים לו, ואין מוותרים לו דבר ממעשיו. לפי דברי השיעור, בני אדם נופלים ועולים, והם בשר ודם, אבל אפשר להשתדל ולעשות מאמץ. הכול בידי שמיים ובכל זאת יש בחירה, ולפי מה שנמסר בשיעור בשם הזוהר הקדוש, דווקא משום שבעולם הזה יש הסתרה, יש לאדם זכות לעורר בו רחמים גדולים יותר; ההמחשה בשיעור היא שמחשיבים כל שנייה קטנה של צער.

כשאחות מבקשת עזרה או חבר כותב שהוא עצוב וזקוק לעידוד, השאלה היא אם מחשיבים את צערו ומתפנים מיד ככל האפשר, כדי שלא יצטער אפילו עוד רבע שעה, או דוחים בנחת לעוד שעה. אין הכוונה להיות זמינים לכל העולם בכל שנייה, וכל אחד לפי עניינו. כך גם עם חתול רעב, וכך בעונש לילד: לפני שמונעים ממנו מתנה ליומיים, עוצרים לחשוב מה הן בשבילו אפילו חמש דקות שבהן כולם מקבלים והוא לא, ואולי רבע שעה הוא עונש מספיק. את צער השני מודדים בגרמים, לא בקילוגרמים.

חלק ועל מה חרבה ירושלים

כפי שהובא בשיעור בשם הגמרא בבבא מציעא, ולא מתוך בדיקת לשון הגמרא, ירושלים חרבה על שהעמידו את דבריהם על דין תורה. לדברי השיעור, את גודל הכאב, ההרג והפחד שבחורבן אי אפשר להבין. בדברי החפץ חיים, כפי שהוקראו בשיעור, הלוא היו להם כמה עוונות, ואילו היו מעבירים על מידותיהם היה הקדוש ברוך הוא מוחל להם גם כן. בביאור השיעור, המעביר על מידותיו שותק כשמבזים אותו, מוותר כשלוקחים ממנו כסף, והולך לעזור למי שזקוק. אבל הם העמידו דבריהם שלא לוותר דבר לחבריהם מפני גדר הדין, ולכן דקדק עמם הקדוש ברוך הוא לפי גדר הדין, כפי שנמסר בהקראה בשיעור שהחפץ חיים מביא מספר תולדות אדם.

חלק זהמעשה למטה מעורר למעלה

כפי שנאמר בשיעור, לפי המעשה בעולם התחתון כך מתעורר המעשה בעולם העליון, ויש ביד האדם להשפיע על כלל ישראל בדברים פשוטים: להכין למישהו ארוחת צהריים, לשים לב למי שעצוב, לשתוק כשמדברים אליו לא יפה. בדוגמת השיעור, כשילד שואל את אביו אם יש עוד לחם, האב נותן לו קודם את הלחם שלו ורק אחר כך בודק אם יש אחר. אחד הפירושים למילה "מאיתך" שבבקשת חכמה בינה ודעת, כפי שנמסר בשיעור, נלמד מן העוגייה האחרונה: כמו ילד המבקש מאביו את העוגייה שכבר הגיעה לפיו, כך מבקשים מהקדוש ברוך הוא משלו. לפי מה שנמסר בשיעור בשם הזוהר הקדוש, ולא מתוך בדיקת לשון הזוהר, במעשה התחתון תלוי המעשה העליון.

חלק חבקשת סליחה לפני הלימוד

לפי מה שנמסר בשיעור בשם הצדיק הקדוש רבי הלל מקולומיה, ראוי ונכון לבקש מהקדוש ברוך הוא סליחה על כל לימוד שלומדים, כדי שהתורה תיכנס ללב והאדם יזכה לקיים אותה. ברוח זו מבקשים סליחה, מחילה וכפרה על כל פעם שנאמר דבר לא טוב על חבר או על אדם כלשהו, על כל פעם שנשמע דבר לא טוב, ועל כל גאווה ורכילות, ומבקשים שהתורה תיכנס ללב והאדם יזכה לקיים אותה באמת. בזכות החפץ חיים ובזכות רבי הלל מקולומיה זוכים לעשות תשובה לפני שלומדים.

חלק טלשון הרע מעוררת קטרוג

לפי ביאור השיעור, כל מה שאדם עושה משתקף בעולם העליון, וכפי שהוא משתקף כך הוא משפיע עליו ועל עם ישראל. מי שיושב ומדבר לשון הרע על חברו מדבר בעצם על עצמו. בשעה שאדם מדבר דיבורים לא טובים, הוא כמו מהלך עם מגפון בשמיים ומכריז שעכשיו אפשר לקטרג עליו. ישראל קשורים ותלויים זה בזה, ועל מעשה חסד אחד של אדם הקדוש ברוך הוא מתחסד עם כלל ישראל ועם הנשמות הקשורות אליו. מי ששותק מעורר רחמים על הכלל, ושותק עבור הכלל.

לפי מה שנמסר בשיעור בשם החפץ חיים, מי שאינו אומר מילה אחת לא טובה על אף אחד, המקטרגים אילמים כלפיו מידה כנגד מידה, ומי שאינו שומע לשון הרע, הדיינים בשמיים אינם שומעים את הקטרוג עליו, כי הכול תלוי כפי המעשה למטה. בדברי החפץ חיים כפי שהוקראו בשיעור, המדבר לשון הרע על חברו מעורר מדנים, מעורר למעלה קטגוריה על כלל ישראל ונותן כוח לשטן לקטרג עליהם. מכאן הבריחה ממנה כבורח מן האש, בלי להזכיר ובלי לשמוע שם של אף אחד. בכך קונה אדם את הנצח שלו.

חלק יהרוח הטמאה, ועל הכל מוחל חוץ מלשון הרע

לפי ביאור השיעור, דברי הזוהר הקדוש נלמדים כפשוטם, שהרי רבי שמעון בר יוחאי כתב אותם, ואצלו הולכים להתפלל. לפי הקטע שהוקרא בשיעור בשם הזוהר, ולא מתוך בדיקת לשון הספר, רוח אחת עומדת על בעלי לשון הרע, וכשבני אדם, או אפילו אדם אחד, מתעוררים בלשון הרע, מתעוררת הרוח הטמאה שלמעלה. המילה "סכסוך", לפי מה שנאמר בשיעור, היא שיבוש של שם מלאך לא טוב. לפי אותה הקראה, הרוח עולה למעלה וגורמת התעוררות של מוות, חרב והרג בעולם. ובהמשך ההקראה נאמר שאוי למי שאינם שומרים פיהם ולשונם, ואינם יודעים שבהתעוררות שלמטה תלויה ההתעוררות שלמעלה, בין לטוב בין לרע.

לפי מה שהוקרא בשיעור בשם החפץ חיים, המתבונן מעט בעניין הנורא הזה מבין מדוע הקדוש ברוך הוא מקפיד על עוון זה יותר מכל העוונות, עד שאינו רוצה להשתתף עם בעל לשון הרע להצילו מצרותיו, כפי שלפי אותה הקראה הוא מביא בשם הספרי. עוד הוקרא שם בשיעור, בלשון ארמית, מאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש. כלומר, כפי שתורגם בשיעור, על הכול הקדוש ברוך הוא מוחל, חוץ מלשון הרע.

לפי ההמשך שהוקרא בשיעור בשם החפץ חיים, הדבר מבואר במשל. לפי אותה הקראה, ישראל אצל הקדוש ברוך הוא בבחינת בן יקיר וילד שעשועים, והמשל נסמך על לשון הפסוק "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים". במשל, אב שבנו אינו מתנהג כשורה מחפה עליו מרוב אהבה, ואם מייסרו, בחמלה. אבל כשבאים אנשים ומספרים לו על קלקולי בנו, מתגבר כעסו והוא מכה אותו, והגורם הוא המספר. כך, לפי הנמשל שהוקרא, הקדוש ברוך הוא, אף שהוא יודע כל נסתר, אינו מעורר על ישראל רע, והדבר נסמך על לשון הפסוק "לא הביט און ביעקב". כשבא המקטרג, לפי אותה הקראה, את הרשות לדבר נתן לו מי שדיבר לשון הרע למטה, שהרי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע.

חלק יאתפילה על שמירת הלשון

בתפילה על שמירת הלשון מבקשים לשמור את הפה והלשון מלשון הרע, מרכילות ומקבלתם, שלא לדבר על איש יחידי, כל שכן על כלל ישראל, ושלא להתרעם על מידותיו של הקדוש ברוך הוא. מבקשים להיזהר מדברי שקר, חנופה, ליצנות, מחלוקת, כעס, גאווה, אונאת דברים והלבנת פנים, ולדבר רק מה שנחוץ לגוף ולנפש, לשם שמיים. מבקשים לשמור גם את האוזניים והעיניים, הלב והמחשבה; שמה שנשמע שלא כרצונו יישכח, שהאדם ישוב בתשובה שלמה והכול יהפוך לזכויות, ושאפילו בשוגג ישמע ויראה רק דברי מצווה, קדושה וברכה.

חלק יבהכעס והמקווה

לפי מה שהוקרא בשיעור בשם הזוהר הקדוש, ולא מתוך בדיקת לשון הזוהר, בכל החטאים אין דבר שהוא עבודה זרה ממש כמו הכועס, ולפי מה שהוקרא בשיעור בשם הזוהר, אסור להתקרב אל אדם בשעת כעסו, עד שיסיים את כעסו. לפי ההמשך שהוקרא, הזוהר משיב שגם מי שכעס לשעה ואחר כך נרגע אינו נקי: מאחר שהקל בקדושת נפשו, הצד האחר מתחזק בו ואינו עוזב אותו, עד שיטהר ויעקור אותו מתוכו, וישתדל להמשיך עליו קדושה, ואז הוא מתקדש ממש. העצה בשיעור, ולא כחלק מתוכן הזוהר, היא שמי שכעס, חלילה, ימהר ללכת למקווה, שכן הכעס הוא הטומאה הגדולה מכל הטומאות.

חלק יגלשמור על הפה ועל הנפש

התפילה המעשית היא שהקדוש ברוך הוא יציל את האדם מן הכעס, מן ההקפדה ומדיבורים לא טובים, ושיזכה לשמור על הפה ועל הנפש הקדושה, כלשון התפילה שהנפש תהיה כעפר לכל ותידום למקללים. מבקשים קודם כול שהאדם יינצל מניסיון ומביזיון, וגם כשהוא נקלע למצב כזה, שיראה מול העיניים את דברי החפץ חיים ואת הפסוקים, כמי שראה דמות דיוקנו של אביו, וידע שלא כדאי לדבר על אף אחד. מי שאינו שומע ואינו מדבר לשון הרע קונה בכך את הנצח שלו.

המסלול ממשיך

סוף המסלוללכל השיעורים

שיתוף השיעור

חיפוש באתר

התוצאות מתעדכנות תוך כדי הקלדה. חץ למטה ולמעלה עוברים בין התוצאות, ו-Enter פותח.

↑↓ מעברEnter פתיחהEsc סגירהכל התוצאות בעמוד החיפוש