גוט פורים
מתוך שיעור יום שלישי, פרשת צו, תשע״ט
בפורים נכנס אל המגיד מקוז׳ניץ יהודי עני מרוד בשם פינחס, שבור כולו. המגיד חיבק אותו וצעק בקולו הגדול: גוט פורים, פינחס, גוט פורים. שאל אותו: הבאת לי משלוח מנות? ענה פינחס: אין לי כסף לקנות. אמר לו המגיד: אתה יודע למה אין לך כסף? כי עוד לא למדת להגיד גוט פורים. תגיד אחריי. פינחס אמר קצת יותר חזק, והמגיד תפס אותו בשתי ידיו, צעק שוב ולא הרפה ממנו, עד שפרץ מליבו: גוט פורים, רבי, גוט פורים. אמר לו המגיד: עכשיו לך, תביא לי משלוח מנות.
פינחס, שכנראה כבר צבר חוב גדול במכולת, נכנס לשם בפנים אחרות וקרא: גוט פורים. בעל המכולת ראה את שמחתו, שכח את החוב והכין לו סלסלה. אחרי שהביא אותה למגיד, חזר וביקש גם בשביל אשתו וילדיו. בבית נישק את ילדיו, ואשתו לא הכירה אותו. הוא הושיב אותם לשולחן וסיפר להם על המגילה ועל אהבת ה׳. באותה שעה, בסעודה אצל המגיד, השתיק המגיד את כולם ואמר: עכשיו בשמיים כולם שותקים ומקשיבים לפינחס שמספר לילדיו על המגילה, ורציתי לשמוע גם אני.
