עוד חיבוק אחד
הרב שלמה קרליבך נהג לבקר אסירים בכל העולם, יהודים ולא יהודים, לעודד אותם ולשמח אותם בנגינה. פעם הזמין אותו האחראי על הקהילה היהודית בבית כלא במדינת ניו יורק להופיע בחנוכה. היו שם רק שמונה יהודים, לא הציעו לו תשלום, והדרך ארכה שלוש שעות לכל כיוון, והוא הסכים מיד. בסוף ההופעה ביקש רשות לעבור גם בין שאר האסירים, ובכל מקום שהרשו לו חיבק כל אסיר ודיבר איתו. כשיצא, רץ אחריו במסדרון אסיר אחד ושאל אם יסכים לחבק אותו שוב. הרב קרליבך חיבק אותו, והם עמדו כך זמן רב. אז אמר לו האסיר, בבכי, שאיש מעולם לא קיבל אותו כך, ושאילו חיבקו אותו ככה עשר שנים קודם, לא היה מגיע לכלא.

