העשיר המבושם והעני
אליהו הנביא הלך פעם עם אחד התנאים הקדושים. הם ראו אדם שנראה עשיר מאוד, לבוש בגדים יפים, ועליו ריח טוב של בשמים. עוד לפני שהגיעו אליו סתם אליהו הנביא את אפו, עשה פרצוף של מי שנגעל, והתאפק. כשעברו את האיש, התנא לא שאל דבר.
אחר כך עבר אדם עני, לבוש שכבות של בגדים, שאולי לא התרחץ חודשים, וריחו נדף ממנו למרחוק. כשעבר גם הוא, שאל התנא: מה קורה כאן? אמר לו אליהו הנביא: לאדם הראשון שעבר כאן יש לב גבוה, ולכן הריח שלו לא טוב. לא יכולתי להריח אותו כשעבר לידי. לאדם השני שעבר כאן היה ריח טוב אצל השם יתברך.

