להיזהר להיות שמח
מסופר על אחד הצדיקים, כנראה מגדולי המוסר, שתלמיד התארח בביתו בערב ראש השנה. התלמיד חשב: אם בחודש אלול הרב כל כך מתרכז שלא לחטוא, איזו חרדת קודש תהיה אצלו בראש השנה. כשיצאו מהתפילה אמר לו הרב: עכשיו אתה צריך להיות מרוכז, אנחנו בערב ראש השנה, והסביר לו כמה הזמן הזה קדוש. התלמיד חשב שעכשיו הרב יקפיד על כל תנועה.
לפני שנכנס הביתה סידר הרב את החליפה וחייך, וחיכה עד שהחיוך השתלט על פניו. אז פתח את הדלת, נכנס בשמחה ואמר: שנה טובה, שנה טובה. הוא צחק עם כולם, וכמה שעות היו שם בצחוק, בשמחה ובאהבה. אחר כך שאל אותו התלמיד: רבי, איני מבין, הכנת אותי לשים לב, להיזהר ולהיות רציני. ענה לו הרב: מה חשבת, שצריך להיזהר ולהיות רציני? לא. צריך להיזהר להיות שמח, להיזהר לצחוק, להיזהר לברך את כולם בטוב לבב. בזה צריך להיזהר.

