כל אחד בבית נפרד
מתוך שיעור יום שלישי, פרשות ויקהל-פקודי, תשפ״ו
מלך יווני בשם תלמי רצה לתרגם את התורה ליוונית. הוא אסף שבעים ושניים מזקני ישראל וחכמיו, ולא גילה להם למה אסף אותם. הוא שם כל אחד מהם בבית נפרד, נתן לו ספר תורה ואמר לו: תרגם לי את התורה ליוונית. בתורה היו כמה דברים מסוכנים מאוד. כל אחד מהם חשב בזמן התרגום: האם אוכל לכתוב נעשה אדם? המלך לא יבין את המשמעות הפנימית. וכתב: אעשה אדם. במקום ויכל ביום השביעי כתב: ויכל ביום השישי וינח ביום השביעי. הארנבת היא חיה טמאה, ושם אשתו של המלך היה ארנבת. הם חששו שהמלך יחשוב שהכוונה לאשתו, ושינו גם את זה.
כל אחד השתמש בחוכמתו ובידיעתו, וכל השבעים ושניים עשו את אותם תיקונים בדיוק, באותם חמישה עשר מקומות בתורה. כשהשתחררו מהבתים והבינו שכולם עשו אותו דבר, ראו בעיניהם שהמחשבה שהנחתה אותם לא הייתה שלהם.
סופר בשיעור על כך שאין מקום לגאווה, כי מה שאדם עושה נעשה בסייעתא דשמיא
המקור
שיעור יום שלישי· מסע בשביל החלב
כ״א באדר תשפ״ו · פרשות ויקהל-פקודי
הסיפור בשיעור: 21:51 עד 23:43, כ-2 דקות
מוסר השיעור: בנימין לוריא
