כל האתר

התרנגולים והעיסה

מתוך שיעור יום שלישי, פרשת תזריע, תשפ״ד

אצל אחד מהצדיקים אפו מצות בעבודת יד, וכל אחד קיבל תפקיד: אחד לש, ואחרים עשו דברים אחרים. תפקידו של אחד היה להשגיח על השולחן, שהתרנגולים לא יקפצו עליו ויאכלו מהבצק, כי הרטיבות ברגליהם מחמיצה את העיסה. כשהתחילו לאפות, שמע האדמו״ר צעקות מבחוץ. הוא רץ החוצה ושאל: מה קרה? אמרו לו: הרב, הוא לא שם לב, והתרנגולים עלו על העיסה.

הרב החוויר כמו סיד, ואמר להם: אני לא מבין. אתם מדברים איתי על תרנגולים, על חמץ? הייתי מוכן להחליף את כל העבודות שלי, מראש חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, הושענא רבה וסוכות, בשביל פעם אחת לא לכעוס. מדברים איתי על תרנגולים? זרוק את זה לפח. על מה אתה כועס?

שיתוף הסיפור

סופר בשיעור על החמץ האמיתי שבלב, הכעס, בימי ניקיון הפסח

המקור

שיעור יום שלישי· מסע בשביל החלב

ב׳ בניסן תשפ״ד · פרשת תזריע

הסיפור בשיעור: 28:22 עד 29:41, כדקה

מוסר השיעור: בנימין לוריא

המסלול ממשיך

חיפוש באתר

התוצאות מתעדכנות תוך כדי הקלדה. חץ למטה ולמעלה עוברים בין התוצאות, ו-Enter פותח.

↑↓ מעברEnter פתיחהEsc סגירהכל התוצאות בעמוד החיפוש