כובשים פנים בקרקע
בני קורח ישבו אצל אביהם, קורח. כשראו את משה רבנו, כבשו את פניהם בקרקע. אמרו: אם נעמוד מפני משה רבנו, נבזה את אבינו, והרי נצטווינו על כיבוד אב. ואם לא נעמוד, הרי כתוב בתורה: מפני שיבה תקום. והחליטו: מוטב שנעמוד מפני משה רבנו, אף על פי שבזה אנחנו נוהגים ביזיון באבינו. באותה שעה התעורר ליבם לתשובה, ועליהם אמר דוד המלך: רחש ליבי דבר טוב. הם לא נמשכו אחרי אביהם, אף שזה היה ביזיון לו, ולכן נמלטו אחר כך מהעונש.
סופר בשיעור על ההתרחקות ממחלוקת, גם כשהיא בתוך המשפחה
בסיפור גם: משה רבנו
המקור
הסיפור סופר גם בשיעורים האלה:
מוסר השיעור: בנימין לוריא

