הטבק באמצע התפילה
לבעל שם טוב היו שני תלמידים. באמצע תפילת שמונה עשרה ראה אחד מהם את חברו מריח טבק, ואמר לעצמו: איך זה יכול להיות, מריח טבק בתפילה? הוא הסתכל על חברו בעין מאוד לא טובה. באותו זמן גילו לבעל שם טוב שמן השמיים נגזרה מיתה על התלמיד שהריח את הטבק, מפני שחברו הסתכל עליו בעין לא טובה, והמבט הזה לבדו יכול היה לקחת את חייו.
הבעל שם טוב שאל בשמיים מה אפשר לעשות כדי שאותו תלמיד יינצל, והודיעו לו שאם חברו יחזור בו מהמחשבה הרעה, הוא יינצל. באמצע התפילה ביקש הבעל שם טוב טבק והריח אותו. התלמיד חשב: בטח יש כאן כוונה גדולה, ובטח גם לחברי הייתה כוונה כשהריח טבק, הוא רצה להחיות את עצמו. כך ביטל את המחשבה הראשונה שלו, וחברו ניצל.

