המצות שהוחלפו
מתוך שיעור יום שלישי, פרשת תזריע, תשפ״ד
האוהב ישראל מאפטא היה זורע בעצמו חיטים לפסח, משגיח עליהן כל השנה, קוצר אותן ושומר אותן במקום שמור, ואופה מהן מצות עם החבורה הקדושה שלו, בכוונות עליונות. שנה אחת היו המצות שלו מונחות על השולחן, ולידן חבילה של מצות פשוטות. כמה שעות לפני ליל הסדר דפק בדלת גבאי הצדקה, וביקש מצות לאנשים שאין להם. הרבנית מיהרה, ובטעות נתנה לו את המצות שהרב הכין. כשהגבאי כבר הלך, שמה את המצות הפשוטות בתוך הכיסוי של מצות הרב, ואמרה: אולי לא ירגיש.
הרב עבר את כל החג בשמחה ולא אמר מילה. אחרי החג בא אליו זוג, וכל אחד התלונן על השני. קרא הרב לרבנית ואמר לה: אני לא כועס, אבל ספרי לי מה היה עם המצות בפסח. היא התנצלה וסיפרה על גבאי הצדקה, והוא אמר לה: תודה רבה. כשיצאה, אמר לזוג: אתם רואים? כל השנה עבדתי על המצות האלה, ולא אמרתי מילה. ודאי שתסלחו זה לזה על כל הדיבורים, ותמשיכו הלאה.
