שמירת הלשון: שכר, שקט מייסורים ושלום בין אנשים
מוסר השיעור: בנימין לוריא

לפי ההקראה שנמסרה, בשער הזכירה, בחלק י״א, מבואר גודל השכר של מי ששומר את לשונו בעולם הזה ובעולם הבא, וגם מעלת השלום. מקובל מחכמים ומצדיקים שהמצוות שאדם עושה בעולם הזה נשמרות לו ומגינות עליו לעולם הבא. לפי ההקראה שנמסרה מדברי החפץ חיים, מי שמתחיל לשמור על דיבורו יכול להיות רגוע: כל מה שהוא משיג ברוחניות נשמר לו ומלווה אותו לעולם הבא.
חלק אשתי דרכים להפסיד מצווה
יש שתי דרכים להפסיד מצווה שאדם כבר קיים, או לקבל עבירה שלא עבר. הדרך הראשונה היא חרטה: לפי הביאור בשיעור, מי שמתחרט על מצווה שעשה, לוקחים אותה ממנו. הדרך השנייה היא לשון הרע. לפי הביאור שנמסר בשם כתבי הצדיקים, כפי גודל הלשון הרע, החשק שהיה בשעת הדיבור והנזק שנגרם לחבר, לוקחים מהמצוות של המספר ונותנים לחברו, ומהעבירות של חברו ונותנים לו. לכן מי שאינו שומר את פיו אינו יודע אילו מצוות ילוו אותו בעולם הבא, וייתכן שיימצאו בידו עבירות שמעולם לא עשה.
חלק בנקרא איש, ובשמיים מלמדים עליו זכות
שומר הלשון נקרא בשם איש, כמו שנאמר: "מי האיש החפץ חיים", ומי שאינו כך הוא רק בגדר חי ולא מדבר. התואר איש הוא מחמאה גדולה מאת ה׳, כמו שנאמר: "והאיש משה עניו". לפי ההקראה שנמסרה, כמו שהאדם כובש את עצמו מללמד קטגוריה ומחפש בכל כוחו זכות, כך מלאכי השרת מלמדים עליו זכות למעלה, כמובא במדרש משלי. מי שרגיל לחשוב שאינו יודע דבר על אף אחד ואין לו עסק לדבר רע על שום בריה, גם בשמיים מחפשים עליו זכות בכל הכוח.
כמו נהג שמתדלק בסוף שורה בתחנת דלק עמוסה, ונהג אחר מסמן לו בידיים בתנועות שנראות כועסות ומעליבות, למה אינו מתקדם. התגובה הראשונה היא להיעלב, אבל אפשר לחשוב: אולי הוא אילם, אולי הוא רגיל לדבר בידיים. ואכן, כשהנהג פותח את החלון מתברר שהוא באמת אילם. החוכמה היא לשים לב גם למחשבה שעוברת בראש לפני הדיבור: "במה אני צדיק כל כך שיש לי זכות לדבר עליו?"
חלק גרוח קדושה, שכר ופחות ייסורים
לפי ההקראה שנמסרה בשם הזוהר הקדוש בפרשת חוקת, מי ששומר את פיו ולשונו זוכה שתתלבש עליו רוחא דקדושה. הקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר של שום בריה: הכלבים, שעליהם נאמר "לא יחרץ כלב לשונו", קיבלו שכר לכל הדורות, "לכלב תשליכון אותו". דיבור שאינו נקי, לעומת זאת, יכול להפסיד פרנסה ולהביא ייסורים. לפי הביאור שנמסר בשם הבעל שם טוב, ייסורי האדם באים מאשתו, מילדיו ומהדברים החיצוניים, כנגד מחשבה, דיבור ומעשה, והאישה קשורה לדיבור. לכן, לפי אותו ביאור בשם הבעל שם טוב, מי שדיבורו מתוקן לא יראה צער מאשתו.
חלק דהאור הגנוז וההצלה מהגיהנום
רוב הייסורים שאדם עובר באים מכוח הדיבור, ממה שמצערים ומעליבים זה את זה. מי ששומר את פיו עובר את העולם בשלום ובאהבה, ההשפעה הגשמית מגיעה אליו בקלות וההשפעה הרוחנית שלו נשמרת. לפי ההקראה שנמסרה בשם המדרש, על כל רגע שאדם חוסם את פיו הוא זוכה לאור הגנוז, שאין כל מלאך ובריה יכולים לשערו, ולפי הביאור שנמסר, שכר כזה לא נכתב על שום מצווה. לפי ההקראה שנמסרה, במדרש תנחומא נאמר: "רצונכם להמלט מגיהנם, הרחיקו עצמכם מלשון הרע".
חלק המידת השלום
מעלה נוספת המסתעפת משמירת הלשון היא מידת השלום. שומר הלשון מסיר מעליו קנאת אנשים, כל אחד אוהב אותו ומוסר לו את סודותיו, ולא מדברים עליו, מידה כנגד מידה, לפי ההקראה שנמסרה בשם האר״י הקדוש. מי שמגנה את חברו יגנו אותו גם כן, ואפילו השומעים חושדים שיספר גם עליהם. כשכל אחד יודע שהסוד שסיפר לחברו לא יגיע לאף אחד לעולם, יש ביניהם אהבה גדולה וחברות עמוקה.
