עולם
המקום והזמן
וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים
היום
טוען את הלוח…
הלוח החודשי
בחירת יום פותחת את התאריך, הזמנים, ההילולות והלימוד שלו.
הפרשות והחגים
איך מחושבים הזמנים
איך מחושבים הזמנים
- המקום
- פתח תקווה, לפי לוח ארץ ישראל: יום טוב אחד, ושני ימים של ראש השנה.
- הדלקת נרות
- 40 דקות לפני השקיעה, בערב שבת ובערב חג. בלילה השני של ראש השנה, ובחג שמתחיל במוצאי שבת, מדליקים אחרי צאת הכוכבים.
- הבדלה וצאת הכוכבים
- כשהשמש 8.5 מעלות מתחת לאופק.
- קריאת שמע ותפילה
- לפי הגר״א היום נמדד מהנץ עד השקיעה. לפי המגן אברהם הוא נמדד מ-72 דקות לפני הזריחה עד 72 דקות אחרי השקיעה.
- עלות השחר ומשיכיר
- כשהשמש 16.1 מעלות ו-11.5 מעלות מתחת לאופק.
- צומות
- צום קל מתחיל בעלות השחר ונגמר 15 דקות אחרי השקיעה. תשעה באב מתחיל בשקיעה שלפניו ונגמר כשהשמש 6.45 מעלות מתחת לאופק.
- דיוק
- לפי גובה פני הים ובעיגול לדקה הקרובה, כמו באתר hebcal.com. הזמנים מחושבים ועשויים לסטות בדקה.
החישוב נעשה בספריית hebcal, זו שעומדת מאחורי האתר hebcal.com.
ימי ההילולא בשנה
75 צדיקים שהקהילה לומדת מתורתם. לכל תאריך שני מקורות לפחות, ותאריך שיש עליו מחלוקת מסומן, עם ההסבר.
בשנה מעוברת, מי שנפטר באדר מצוין לפי המנהג שלו, כפי שהוא כתוב ליד השם.
תשרי
תשרי7 צדיקים
י״ב בתשרי · נפטר בשנת תקל״ז (1776)
רבי אברהם המלאך
בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש.
מקום הקבורה: פאסטוב (פסטיב), ליד קייב, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אברהם המלאך; Chabad.org, לוח השנה, י״ב בתשרי תקל״ז; צדיקים.נט; JewishGen KehilaLinks
י״ג בתשרי · נפטר בשנת תרמ״ג (1882)
רבי שמואל שניאורסון
בנו של הצמח צדק, האדמו״ר הרביעי בשושלת חב״ד.
מקום הקבורה: לובביץ׳, רוסיה, סמוך לקבר אביו
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שמואל שניאורסון; Chabad.org, לוח השנה, י״ג בתשרי תרמ״ג
י״ד בתשרי · נפטר בשנת תקע״ה (1814)
רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז׳ניץ
מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז׳נסק, מחבר ״עבודת ישראל״ ומייסד חסידות קוז׳ניץ.
מקום הקבורה: קוז׳ניץ (קוז׳ניצה), פולין, בית הקברות היהודי
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישראל הופשטיין מקוז'ניץ; Chabad.org, לוח השנה, י״ד בתשרי תקע״ה; אהלי צדיקים (zadikim.com)
י״ח בתשרי · נפטר בשנת תקע״א (1810)
רבי נחמן מברסלב
נינו של הבעל שם טוב ומייסד חסידות ברסלב, בעל ״ליקוטי מוהר״ן״ ו״סיפורי מעשיות״.
מקום הקבורה: אומן, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך נחמן מברסלב; Chabad.org, לוח השנה, י״ח בתשרי תקע״א
י״ט בתשרי · נפטר בשנת תקע״ד (1813)
רבי יעקב יצחק רבינוביץ, היהודי הקדוש מפשיסחא
תלמיד החוזה מלובלין ומייסד חסידות פשיסחא.
מקום הקבורה: פשיסחא (פשיסוכה), פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יעקב יצחק מפשיסחה; NerTzaddik
כ״ד בתשרי · נפטר בשנת תקמ״ב (1781)
רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה
מתלמידי הבעל שם טוב, מחבר ״תולדות יעקב יוסף״ שבו נדפסה תורת החסידות לראשונה (1780).
מקום הקבורה: פולנאה (פולונה), אוקראינה
שנה במחלוקת
כ״ד בתשרי מוסכם. תקמ״ב (1781) היא השנה במסורת החסידית (ויקיפדיה העברית, Chabad.org, הידברות, אהלי צדיקים). במקורות אחרים מופיעות שנים מאוחרות יותר: בערך 1782 (אנציקלופדיה יודאיקה, בריטניקה), 1783 (ייוו) ו-1784 (ויקיפדיה האנגלית).
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יעקב יוסף כ"ץ; Chabad.org, לוח השנה, כ״ד בתשרי תקמ״ב; הידברות; אהלי צדיקים (zadikim.com); Encyclopaedia Judaica (encyclopedia.com); Encyclopaedia Britannica; The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe; English Wikipedia, Jacob Joseph of Polonne
כ״ה בתשרי · נפטר בשנת תק״ע (1809)
רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב
מתלמידי המגיד ממזריטש, מחבר ״קדושת לוי״. כונה ״סנגורם של ישראל״.
מקום הקבורה: ברדיצ׳ב, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך לוי יצחק מברדיצ'ב; Chabad.org, לוח השנה, כ״ה בתשרי; Orthodox Union
חשוון
חשוון4 צדיקים
ג׳ בחשוון · נפטר בשנת תרי״א (1850)
רבי ישראל פרידמן מרוז׳ין
נין המגיד ממזריטש ומייסד חסידות רוז׳ין.
מקום הקבורה: סדיגורה, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישראל פרידמן (רוז'ין); Chabad.org, לוח השנה, ג׳ בחשוון תרי״א
ד׳ בחשוון · נפטר בשנת תש״ד (1943)
רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
האדמו״ר מפיאסצנה, מחבר ״חובת התלמידים״ ו״אש קודש״. נרצח בשואה.
תאריך נהוג
נרצח במחנה טרווניקי, ב״מבצע חג הקציר״ (Erntefest). יום ההילולא הנהוג הוא ד׳ בחשוון.
מקורות: אש התורה (aish.co.il); הסולם (hasulam.co.il); ויקיפדיה העברית, ערך קלונימוס קלמיש שפירא; המכון ההיסטורי היהודי בוורשה (JHI)
י״א בחשוון · נפטר בשנת תקנ״ח (1797)
רבי מנחם נחום מצ׳רנוביל
מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, מחבר ״מאור עיניים״ ומייסד חסידות צ׳רנוביל.
מקום הקבורה: צ׳רנוביל, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מנחם נחום מצ'רנוביל; Chabad.org, לוח השנה, י״א בחשוון תקנ״ח
י״ח בחשוון · נפטר בשנת תשנ״ה (1994)
רבי ישראל דב אודסר
מחסידי ברסלב, בעל ״הפתק״ שבו הכיתוב ״נ נח נחמ נחמן מאומן״.
מקום הקבורה: הר המנוחות, ירושלים
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישראל דב אודסר; כיכר השבת
כסלו
כסלו3 צדיקים
ט׳ בכסלו · נפטר בשנת תקפ״ח (1827)
רבי דובער שניאורי
בנו של אדמו״ר הזקן, האדמו״ר השני בשושלת חב״ד.
מקום הקבורה: ניז׳ין, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך דובער שניאורי; Chabad.org, לוח השנה, ט׳ בכסלו תקפ״ח
י״ח בכסלו · נפטר בשנת תקע״ב (1811)
רבי ברוך ממז׳יבוז׳
נכד הבעל שם טוב, אדמו״ר במז׳יבוז׳.
מקום הקבורה: מז׳יבוז׳, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ברוך ממז'יבוז'; Chabad.org, לוח השנה, י״ח בכסלו תקע״ב
י״ט בכסלו · נפטר בשנת תקל״ג (1772)
רבי דב בער, המגיד ממזריטש
תלמיד הבעל שם טוב וממשיך דרכו בהנהגת החסידות. רוב מנהיגי החסידות בדור שאחריו היו תלמידיו.
מקום הקבורה: אניפולי, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך המגיד ממזריטש; Chabad.org, לוח השנה, י״ט בכסלו
טבת
טבת6 צדיקים
ד׳ בטבת · נפטר בשנת תרנ״א (1890)
רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין
נכדו של בעל ״מי השילוח״ והאדמו״ר מראדזין, מחבר ״סדרי טהרות״. חידש את מצוות התכלת.
מקום הקבורה: ראדזין (רדזין פודלסקי), פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך גרשון חנוך הניך ליינר; Chabad.org, לוח השנה, ד׳ בטבת תרנ״א; חסידות ראדזין (radzin.org)
ז׳ בטבת · נפטר בשנת תרי״ד (1854)
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא
מתלמידי רבי שמחה בונם והרבי מקוצק, מייסד חסידות איזביצא. תורתו נדפסה בספר ״מי השילוח״.
מקום הקבורה: איזביצא, פולין, ביער בפאתי העיירה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מרדכי יוסף ליינר; חסידות ראדזין (radzin.org); צדיקים.נט
י׳ בטבת · נפטר בשנת תר״ה (1844)
רבי נתן מברסלב
תלמידו של רבי נחמן מברסלב, שכתב וערך את תורתו, מחבר ״ליקוטי הלכות״.
מקום הקבורה: ברסלב, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך נתן מברסלב; מכון המחקר של ברסלב (breslov.org)
י״ח בטבת · נפטר בשנת תר״א (1841)
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב
אדמו״ר בדינוב שבגליציה, מחבר ״בני יששכר״.
מקום הקבורה: דינוב, פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך צבי אלימלך שפירא; Chabad.org, לוח השנה, י״ח בטבת תר״א
כ׳ בטבת · נפטר בשנת ד׳תתקס״ה (1204)
רבי משה בן מימון (הרמב״ם)
פוסק ופילוסוף, מחבר ״משנה תורה״ ו״מורה נבוכים״. נפטר במצרים.
מקום הקבורה: טבריה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך רמב"ם; Chabad.org, לוח השנה, כ׳ בטבת; JDN
כ״ד בטבת · נפטר בשנת תקע״ג (1812)
רבי שניאור זלמן מלאדי
מתלמידי המגיד ממזריטש ומייסד חסידות חב״ד, מחבר ״התניא״ ו״שולחן ערוך הרב״.
מקום הקבורה: האדיטש (האדיץ׳), אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שניאור זלמן מלאדי; Chabad.org, לוח השנה, כ״ד בטבת תקע״ג
שבט
שבט7 צדיקים
ב׳ בשבט · נפטר בשנת תק״ס (1800)
רבי משולם זושא מאניפולי
מתלמידי המגיד ממזריטש, אחיו של רבי אלימלך מליז׳נסק.
מקום הקבורה: אניפולי, אוקראינה, סמוך לקבר המגיד ממזריטש
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך משולם זושא מאניפולי; Chabad.org, לוח השנה, ב׳ בשבט תק״ס
ד׳ בשבט · נפטר בשנת תק״ע (1810)
רבי אברהם הכהן מקאליסק
מתלמידי המגיד ממזריטש, ממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל ומ-1788 בראש היישוב החסידי בה.
מקום הקבורה: טבריה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אברהם הכהן מקליסק; Chabad.org, לוח השנה, ד׳ בשבט תק״ע
ה׳ בשבט · נפטר בשנת תרס״ה (1905)
רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור
נכדו של החידושי הרי״ם ומנהיג חסידות גור, מחבר ״שפת אמת״.
מקום הקבורה: גור (גורה קלווריה), פולין, לצד סבו
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יהודה אריה ליב אלתר; Chabad.org, לוח השנה, ה׳ בשבט תרס״ה
י׳ בשבט · נפטר בשנת תש״י (1950)
רבי יוסף יצחק שניאורסון
בנו של הרש״ב, האדמו״ר השישי בשושלת חב״ד.
מקום הקבורה: בית הקברות מונטיפיורי, קווינס, ניו יורק
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יוסף יצחק שניאורסון; Chabad.org, לוח השנה, י׳ בשבט תש״י
י״ז בשבט · נפטר בשנת תרכ״ח (1868)
רבי חיים פלאג׳י
מחכמי איזמיר, פוסק ומקובל, מחבר ספרים רבים.
מקום הקבורה: איזמיר, טורקיה, בית הקברות גורצ׳שמה (Gürçeşme)
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך חיים פלאג'י; JDN; English Wikipedia, Haim Palachi; Journey into Jewish Heritage, מרכז זלמן שזר (עותק בארכיון האינטרנט)
כ״ב בשבט · נפטר בשנת תרמ״ח (1888)
רבי יהודה לייב איגר מלובלין
תלמיד הרבי מקוצק ובעל ״מי השילוח״, מייסד חסידות לובלין ומחבר ״תורת אמת״.
מקום הקבורה: לובלין, בית הקברות היהודי החדש
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יהודה לייב איגר; ישיבת הר ברכה, רביבים (הרב אליעזר מלמד)
כ״ב בשבט · נפטר בשנת תרי״ט (1859)
רבי מנחם מנדל מקוצק
תלמיד רבי שמחה בונם מפשיסחא ומייסד חסידות קוצק.
מקום הקבורה: קוצק, פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מנחם מנדל מקוצק; Chabad.org, לוח השנה, כ״ב בשבט תרי״ט
אדר
אדר5 צדיקים
ז׳ באדר
משה רבנו
מנהיג ישראל ביציאת מצרים ובמדבר, שעל ידו ניתנה התורה.
בשנה מעוברת מציינים באדר א׳.
תאריך לפי המסורת · השנה לא ידועה
לפי חז״ל נולד ונפטר בז׳ באדר. לפי המסורת נפטר בשנת ב׳תפ״ח לבריאה (1273 לפני הספירה). ביום זה מתכנסות חברות הקדישא.
מקורות: ספריא (Sefaria), קידושין לח, א; ספריא (Sefaria), מגילה יג, ב; Chabad.org, לוח השנה, ז׳ באדר תשפ״ו; ויקיפדיה העברית, ערך משה; קו ההלכה; ספריא (Sefaria), דברים לד, ו
י״ג באדר ב׳ · נפטר בשנת תרנ״ד (1894)
רבי נחמן גולדשטיין מטשערין
תלמיד רבי נתן מברסלב ורבה של טשערין, מחבר ״פרפראות לחכמה״.
מקום הקבורה: טשערין (צ׳יהירין), אוקראינה
בשנה מעוברת מציינים באדר ב׳.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך נחמן גולדשטיין; ברסלב מאיר (breslevmeir.com); ספריא (Sefaria), שולחן ערוך, אורח חיים תקסח, ז
כ״א באדר · נפטר בשנת תקמ״ז (1787)
רבי אלימלך מליז׳נסק
מתלמידי המגיד ממזריטש, מחבר ״נועם אלימלך״, ממפיצי החסידות בגליציה ובפולין.
מקום הקבורה: ליז׳נסק (לז׳ייסק), פולין
בשנה מעוברת מציינים בשני האדרים, והעיקר באדר ב׳.
שנה במחלוקת
על המצבה נכתב ״שנת תנצב״ה״, שערכה המספרי כתקמ״ז, שנה פשוטה.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אלימלך מליז'נסק; Chabad.org, לוח השנה, כ״א באדר תקמ״ז; עם הספר, בלוג ספריית הרמב״ם; English Wikipedia, Elimelech of Lizhensk
כ״ג באדר · נפטר בשנת תרכ״ו (1866)
רבי יצחק מאיר אלתר מגור
מתלמידי המגיד מקוז׳ניץ ורבי שמחה בונם מפשיסחא, ממקורבי הרבי מקוצק ומייסד חסידות גור.
מקום הקבורה: גור (גורה קלווריה), פולין
בשנה מעוברת מציינים באדר א׳.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יצחק מאיר אלתר; Chabad.org, לוח השנה, כ״ג באדר תרכ״ו; ספריא (Sefaria), שולחן ערוך, אורח חיים תקסח, ז
כ״ז באדר · נפטר בשנת תרפ״ו (1926)
רבי שלמה אלישיב (בעל הלשם)
מקובל ליטאי, יליד זאגר, מחבר ״לשם שבו ואחלמה״. עלה לירושלים בתרפ״ד, כשנתיים לפני פטירתו.
מקום הקבורה: הר הזיתים, ירושלים
בשנה מעוברת מציינים באדר א׳.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שלמה אלישיב; מכון מאיר; ספריא (Sefaria), שולחן ערוך, אורח חיים תקסח, ז; תולדות ושורשים (בלוג)
ניסן
ניסן9 צדיקים
ב׳ בניסן · נפטר בשנת תר״פ (1920)
רבי שלום דובער שניאורסון
בנו של המהר״ש, האדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד, מייסד ישיבת תומכי תמימים.
מקום הקבורה: רוסטוב על הדון, רוסיה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שלום דובער שניאורסון; Chabad.org, לוח השנה, ב׳ בניסן תר״פ
ה׳ בניסן · נפטר בשנת תקפ״ה (1825)
רבי אברהם יהושע השל מאפטא
רבן של אפטא, יאסי ומז׳יבוז׳, מחבר ״אוהב ישראל״.
מקום הקבורה: מז׳יבוז׳, אוקראינה, סמוך לקבר הבעש״ט
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אברהם יהושע השיל מאפטא; Chabad.org, לוח השנה, ה׳ בניסן תקפ״ה
י״א בניסן · נפטר בשנת ש״צ (1630)
רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל״ה הקדוש)
מחבר ״שני לוחות הברית״. עלה לארץ ישראל, ולפי המסורת נקבר בטבריה.
מקום הקבורה: טבריה, במתחם קבר הרמב״ם
יש שתי מסורות ליום ההילולא: י״א בניסן, כמו שכתוב על המצבה בטבריה, וכ״ט באייר, ערב ראש חודש סיוון, שבו רבים עולים לקברו ואומרים את התפילה שלו.
תאריך נהוג · שנה במחלוקת
זה התאריך שעל המצבה בטבריה, וזה היום שבו נוהגים לציין את ההילולא. לפי ויקיפדיה היום והחודש הם כנראה טעות, והשנה רק השערה: הרב נפתלי וקשטיין (״ויתילדו״) מצא שי״א בניסן נכנס לראשונה בספר ״יקרא דחיי״ (תרפ״ח), בהעתקה שגויה של רשומה על נפטר אחר.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישעיה הלוי הורוביץ; Chabad.org, לוח השנה, י״א בניסן ש״צ; המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
י״ג בניסן · נפטר בשנת תרכ״ו (1866)
רבי מנחם מנדל שניאורסון, הצמח צדק
נכדו של אדמו״ר הזקן, האדמו״ר השלישי בשושלת חב״ד, מחבר שו״ת ״צמח צדק״.
מקום הקבורה: לובביץ׳, רוסיה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק); Chabad.org, לוח השנה, י״ג בניסן תרכ״ו
י״ט בניסן · נפטר בשנת תקל״ב (1772)
רבי אהרן הגדול מקרלין
מתלמידי המגיד ממזריטש, ממפיצי החסידות בליטא ומייסד חסידות קרלין.
מקום הקבורה: קרלין (פינסק), בלארוס
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אהרן הגדול מקרלין; Chabad.org, לוח השנה, י״ט בניסן תקל״ב
כ״ב בניסן · נפטר בשנת תר״ח (1848)
רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא
מתלמידי רבי שמחה בונם מפשיסחא ואבי חסידות וורקא.
מקום הקבורה: וורקא, פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישראל יצחק קאליש; כיכר השבת
כ״ה בניסן · נפטר בשנת תרל״ו (1876)
רבי חיים הלברשטאם מצאנז
רבה של צאנז ומייסד חסידות צאנז, מחבר ״דברי חיים״.
מקום הקבורה: צאנז (נובי סונץ׳), פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך חיים הלברשטאם; Chabad.org, לוח השנה, כ״ה בניסן תרל״ו
כ״ו בניסן · נפטר בשנת תרמ״ד (1884)
רבי נחמן חזן מטולטשין
תלמיד רבי נתן מברסלב, שעמד אחריו בראש חסידי ברסלב: תחילה בעיר ברסלב, ומשנת תרכ״ו באומן.
מקום הקבורה: אומן, אוקראינה, בית הקברות החדש
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך נחמן חזן; שער ברסלב (breslev.org); ציון רבנו (rabenu.org); breslov.com, מתוך ספר של מכון המחקר של ברסלב (1989)
ל׳ בניסן · נפטר בשנת ש״פ (1620)
רבי חיים ויטאל
תלמיד האר״י, שכתב וערך את כתביו, ובהם ״עץ חיים״.
מקום הקבורה: דמשק, סוריה, בית הקברות היהודי
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך חיים ויטאל; Chabad.org, לוח השנה, ל׳ בניסן; הידברות
אייר
אייר10 צדיקים
א׳ באייר · נפטר בשנת תקמ״ח (1788)
רבי מנחם מנדל מוויטבסק
מתלמידי המגיד ממזריטש. עמד בראש עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל״ז (1777).
מקום הקבורה: טבריה, בית העלמין הישן, בחלקת תלמידי הבעש״ט
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מנחם מנדל מוויטבסק; Chabad.org, לוח השנה, א׳ באייר תקמ״ח
א׳ באייר · נפטר בשנת תקל״ח (1778)
רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג
מתלמידי המגיד ממזריטש, רבה של ניקלשבורג ורבה הראשי של מוראביה.
מקום הקבורה: ניקלשבורג (מיקולוב), צ׳כיה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שמואל שמלקה הורוביץ; Chabad.org, לוח השנה, א׳ באייר
י״א באייר · נפטר בשנת תקפ״ז (1827)
רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ
תלמיד החוזה מלובלין ומייסד חסידות רופשיץ.
מקום הקבורה: לנצוט, פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך נפתלי צבי הורוביץ; Chabad.org, לוח השנה, י״א באייר תקפ״ז
י״ד באייר
רבי מאיר בעל הנס
מזוהה במסורת עם התנא רבי מאיר, תלמיד רבי עקיבא. מנהג הצדקה לעניי ארץ ישראל קרוי על שמו.
מקום הקבורה: טבריה
תאריך לפי המסורת · השנה לא ידועה
פסח שני. המנהג לפקוד את קברו ולתת צדקה ביום זה התחיל ב-1867 (תרכ״ז), כשנבנה בניין על הקבר. הזיהוי עם התנא רבי מאיר שנוי במחלוקת (הרב ראובן מרגליות חלק עליו).
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך רבי מאיר בעל הנס; Chabad.org, לוח השנה, י״ד באייר
י״ז באייר · נפטר בשנת תק״ס (1800)
רבי משה חיים אפרים מסדילקוב
נכד הבעל שם טוב, מחבר ״דגל מחנה אפרים״, מהמקורות העיקריים לתורת סבו.
מקום הקבורה: מז׳יבוז׳, אוקראינה, באוהל הבעל שם טוב
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך משה חיים אפרים מסדילקוב; מכון מאיר; Matzav.com
י״ח באייר
רבי שמעון בר יוחאי
תנא, תלמיד רבי עקיבא. ספר הזוהר מיוחס לו.
מקום הקבורה: מירון
תאריך לפי המסורת · השנה לא ידועה
ל״ג בעומר. המסורת שזה יום פטירתו מופיעה לראשונה אצל תלמידי האר״י, במאה ה-16. המכתב של רבי עובדיה מברטנורא (1489 לערך), שמובא לפעמים כעדות מוקדמת יותר, עוסק בקבר שמואל הנביא, ורשב״י נקשר אליו רק בשיבוש מסוף המאה ה-19. החיד״א כתב שהמסורת עצמה נובעת משיבוש בכתבי רבי חיים ויטאל (״שמחת״ רשב״י נהפך ל״שמת״). שנת הפטירה לא ידועה (המאה השנייה).
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך רבי שמעון בר יוחאי; Chabad.org, לוח השנה, י״ח באייר; ויקיפדיה העברית, ערך הילולת רבי שמעון בר יוחאי; חיים סיימונס (עותק בארכיון האינטרנט)
י״ט באייר · נפטר בשנת תקע״ה (1815)
רבי מנחם מנדל מרימנוב
אדמו״ר ברימנוב שבגליציה, ממפיצי החסידות בפולין.
מקום הקבורה: רימנוב, פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מנחם מנדל מרימנוב; גל עיני (inner.org)
כ״ו באייר
רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל)
מקובל ואיש מוסר מפדובה, מחבר ״מסילת ישרים״ ו״דרך ה׳״. נפטר במגפה בעכו.
מקום הקבורה: כפר יאסיף
שנה במחלוקת
היום והחודש מוסכמים. השנה שנויה במחלוקת, ולכן לא נקבעה.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך רמח"ל; Chabad.org, לוח השנה, כ״ו באייר
כ״ט באייר
רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל״ה הקדוש)
מחבר ״שני לוחות הברית״. עלה לארץ ישראל, ולפי המסורת נקבר בטבריה.
מקום הקבורה: טבריה, במתחם קבר הרמב״ם
יש שתי מסורות ליום ההילולא: י״א בניסן, כמו שכתוב על המצבה בטבריה, וכ״ט באייר, ערב ראש חודש סיוון, שבו רבים עולים לקברו ואומרים את התפילה שלו.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישעיה הלוי הורוביץ; Chabad.org, לוח השנה, י״א בניסן ש״צ; המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
כ״ט באייר · נפטר בשנת תר״י (1850)
רבי מאיר מפרמישלאן
אדמו״ר בפרמישלאן שבגליציה, נכדו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן מתלמידי הבעש״ט.
מקום הקבורה: פרמישלאן (פרמישליאני), אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מאיר מפרמישלאן; Chabad.org, לוח השנה, כ״ט באייר תר״י
סיוון
סיווןצדיק אחד
ו׳ בסיוון · נפטר בשנת תק״כ (1760)
רבי ישראל בעל שם טוב
מייסד תנועת החסידות.
מקום הקבורה: מז׳יבוז׳, אוקראינה
תאריך נהוג
נפטר בחג השבועות. התאריך המקובל הוא היום הראשון של החג, ו׳ בסיוון.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך הבעל שם טוב; Chabad.org, לוח השנה, ו׳ בסיוון תק״כ
תמוז
תמוז10 צדיקים
א׳ בתמוז · נפטר בשנת תקפ״ג (1823)
רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין מקרקוב
אדמו״ר בקרקוב, מחבר ״מאור ושמש״.
מקום הקבורה: קרקוב, בית הקברות היהודי החדש
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך קלונימוס קלמן אפשטיין; צדיקים.נט; JDN
ב׳ בתמוז · נפטר בשנת תקכ״ה (1765)
רבי נחמן מהורודנקא
מבני חבורת הבעל שם טוב וסבו של רבי נחמן מברסלב. עלה לארץ ישראל ונפטר בטבריה.
מקום הקבורה: טבריה, בית העלמין העתיק, בחלקת תלמידי הבעש״ט
שנה משוערת
בוויקיפדיה התאריך מסומן ״בקירוב״.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך נחמן מהורדנקא; Chabad.org, לוח השנה, ב׳ בתמוז תקכ״ה
ג׳ בתמוז · נפטר בשנת תשנ״ד (1994)
רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש
חתנו של הריי״צ, האדמו״ר השביעי בשושלת חב״ד.
מקום הקבורה: האוהל בבית הקברות מונטיפיורי, קווינס, ניו יורק, לצד חותנו
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מנחם מנדל שניאורסון; Chabad.org, לוח השנה, ג׳ בתמוז תשנ״ד
י״א בתמוז · נפטר בשנת תקצ״א (1831)
רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב
אדמו״ר ומקובל, מייסד חסידות זידיטשוב.
מקום הקבורה: זידיטשוב (ז׳ידאצ׳יב), אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך צבי הירש מזידיטשוב; Jewish Galicia and Bukovina; אהלי צדיקים (zadikim.com); ברסלב סיטי (breslevcity.co.il)
ט״ו בתמוז · נפטר בשנת תק״ג (1743)
רבי חיים בן עטר (אור החיים הקדוש)
מחבר הפירוש ״אור החיים״ על התורה. עלה ממרוקו לירושלים.
מקום הקבורה: הר הזיתים, ירושלים
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך חיים בן עטר; Chabad.org, לוח השנה, ט״ו בתמוז תק״ג
כ״ב בתמוז · נפטר בשנת תשמ״ט (1989)
רבי לוי יצחק בנדר
ממנהיגי חסידות ברסלב במאה העשרים, באומן ואחר כך בירושלים.
מקום הקבורה: הר הזיתים, ירושלים, בחלקת חסידי ברסלב
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך לוי יצחק בנדר; שער ברסלב (breslev.org); ברסלב ישראל (breslev.com)
כ״ג בתמוז · נפטר בשנת תש״מ (1980)
רבי גדליהו אהרן קעניג
תלמיד רבי אברהם שטרנהרץ, מייסד קהילת חסידי ברסלב בצפת.
מקום הקבורה: הר הזיתים, ירושלים
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך גדליהו אהרן קניג; שער ברסלב (breslev.org)
כ״ג בתמוז · נפטר בשנת ש״ל (1570)
רבי משה קורדובירו (הרמ״ק)
ממקובלי צפת, מחבר ״פרדס רימונים״.
מקום הקבורה: צפת, בית העלמין העתיק
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך משה קורדובירו; Chabad.org, לוח השנה, כ״ג בתמוז
כ״ח בתמוז · נפטר בשנת תר״א (1841)
רבי משה טייטלבוים מאוהעל
רבה של אוהעל (שאטוראליאויהיי), מראשי מפיצי החסידות בהונגריה, מחבר ״ישמח משה״.
מקום הקבורה: שאטוראליאויהיי (אוהעל), הונגריה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך משה טייטלבוים (ישמח משה); Chabad.org, לוח השנה, כ״ח בתמוז תר״א
כ״ט בתמוז · נפטר בשנת ד׳תתס״ה (1105)
רבי שלמה יצחקי (רש״י)
פרשן התנ״ך והתלמוד הבבלי, מטרואה שבצרפת.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך רש"י; Chabad.org, לוח השנה, כ״ט בתמוז
אב
אב5 צדיקים
ה׳ באב · נפטר בשנת של״ב (1572)
רבי יצחק בן שלמה אשכנזי (האר״י)
ממקובלי צפת. שיטתו בקבלה נמסרה בכתבי תלמידו רבי חיים ויטאל.
מקום הקבורה: צפת, בית העלמין העתיק
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך האר"י; Chabad.org, לוח השנה, ה׳ באב
ז׳ באב · נפטר בשנת תש״ס (2000)
רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים
האדמו״ר מסלונים, מחבר ״נתיבות שלום״.
מקום הקבורה: הר הזיתים, ירושלים
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שלום נח ברזובסקי; JDN
ט׳ באב · נפטר בשנת תקע״ה (1815)
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ, החוזה מלובלין
תלמיד רבי אלימלך מליז׳נסק וממשיך דרכו, ממנהיגי החסידות בפולין.
מקום הקבורה: לובלין, בית הקברות היהודי הישן
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יעקב יצחק הורוביץ; Chabad.org, לוח השנה, ט׳ באב תקע״ה
י״ב באב · נפטר בשנת תשע״ט (2019)
הרב חיים כהן, ״החלבן״
מקובל, יליד יפו, שלימד בגבעתיים. עבד שנים רבות במחלבה המשפחתית ומכאן כינויו.
מקום הקבורה: בית הקברות סנהדריה, ירושלים
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך חיים כהן ("החלבן"); ynet; וואלה; COL, חב״ד אונליין
ט״ו באב · נפטר בשנת תרל״ח (1878)
רבי יעקב ליינר מאיזביצא
בנו של בעל ״מי השילוח״ וממשיך דרכו, מחבר ״בית יעקב״. העביר את החצר לראדזין.
מקום הקבורה: רוטניצה (ראטניצ׳ה), ליטא
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יעקב ליינר; חסידות ראדזין (radzin.org)
אלול
אלול9 צדיקים
ט׳ באלול · נפטר בשנת תר״ס (1900)
רבי צדוק הכהן מלובלין
מתלמידי בעל ״מי השילוח״ וחברו של רבי לייבל׳ה איגר, מחבר ״פרי צדיק״ וספרים רבים.
מקום הקבורה: לובלין, באוהל רבי לייבל׳ה איגר
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך צדוק הכהן מלובלין; Chabad.org, לוח השנה, ט׳ באלול תר״ס; JDN
י׳ באלול · נפטר בשנת תק״נ (1790)
רבי פנחס מקוריץ
מבני חבורת הבעל שם טוב. תורתו נאספה בספרים ״מדרש פנחס״ ו״ליקוטי שושנים״.
מקום הקבורה: שפטיבקה, אוקראינה
שנה במחלוקת
היום והחודש מוסכמים. השנה שנויה במחלוקת: תק״נ או תקנ״א.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך פנחס שפירא מקוריץ; Chabad.org, לוח השנה, י׳ באלול תק״נ; English Wikipedia, Pinchas Shapiro of Koretz; אהלי צדיקים (zadikim.com)
י״ב באלול · נפטר בשנת תקפ״ז (1827)
רבי שמחה בונם מפשיסחא
תלמיד היהודי הקדוש וממשיך דרכו בהנהגת חסידות פשיסחא.
מקום הקבורה: פשיסחא (פשיסוכה), פולין
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שמחה בונם מפשיסחה; Chabad.org, לוח השנה, י״ב באלול תקפ״ז
י״ח באלול · נפטר בשנת שס״ט (1609)
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר״ל מפראג)
רבה של פראג, מחבר ״גבורות ה׳״, ״נצח ישראל״ וספרים נוספים.
מקום הקבורה: פראג, בית הקברות היהודי העתיק
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך מהר"ל מפראג; Chabad.org, לוח השנה, י״ח באלול שס״ט
כ׳ באלול · נפטר בשנת תשט״ו (1955)
רבי אברהם שטרנהרץ
נינו של רבי נתן מברסלב, ממנהיגי חסידות ברסלב וממייסדיה בארץ ישראל.
מקום הקבורה: הר המנוחות, ירושלים, חלקת הרבנים
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אברהם שטרנהרץ; שער ברסלב (breslev.org); Breslov Center; ויקיפדיה העברית, ערך בית הקברות היהודי בהר הזיתים; ויקיפדיה העברית, ערך הר המנוחות
כ״ג באלול · נפטר בשנת תקפ״ו (1826)
רבי אורי מסטרליסק
אדמו״ר בסטרליסק שבגליציה, ממפיצי החסידות בה. כונה ״השרף״.
מקום הקבורה: סטרליסק, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך אורי מסטרליסק; כיכר השבת
כ״ד באלול · נפטר בשנת תרצ״ג (1933)
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים)
מחבר ״חפץ חיים״ ו״שמירת הלשון״ על הלכות לשון הרע, ו״משנה ברורה״.
מקום הקבורה: ראדין, בלארוס
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך ישראל מאיר הכהן; Chabad.org, לוח השנה, כ״ד באלול תרצ״ג
כ״ה באלול
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, מגיד בבראד, ביאמפולי ובזלוטשוב.
מקום הקבורה: יאמפול, אוקראינה
שנה במחלוקת
נפטר בשבת, כ״ה באלול. השנה לא ודאית, ולכן לא נקבעה.
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך יחיאל מיכל מזלוטשוב; Chabad.org, לוח השנה, כ״ה באלול תקמ״ו
כ״ז באלול · נפטר בשנת תרט״ו (1855)
רבי שלום רוקח מבעלזא
רבה של בעלזא ומייסד חסידות בעלזא.
מקום הקבורה: בעלזא, אוקראינה
מקורות: ויקיפדיה העברית, ערך שלום רוקח; Chabad.org, לוח השנה, כ״ז באלול תרט״ו
מאיפה הלימוד היומי
מאיפה הלימוד היומי
- חפץ חיים
- לפי לוח שמירת הלשון היומי של הרב יהודה זאב סגל, ראש ישיבת מנצ׳סטר. הספר נלמד שלוש פעמים בשנה.
- תהלים
- החלוקה המסורתית לימי החודש. בחודש של 29 יום אומרים בכ״ט גם את החלק של ל׳.
- רמב״ם, שלושה פרקים
- תקנת הרבי מ-1984: כל משנה תורה בכשנה, שלושה פרקים ביום.
- רמב״ם, פרק אחד
- באותה תקנה: פרק אחד ביום, בכשלוש שנים.
- ספר המצוות
- באותה תקנה: מצוות ספר המצוות לרמב״ם, במקביל לשלושה פרקים.
- דף יומי
- בתקנת הרב מאיר שפירא מלובלין. המחזור הראשון התחיל בראש השנה תרפ״ד, 1923.
- משנה יומית
- שתי משניות ביום, מחזור של כשש שנים, כפי שהציע הרב אריה צבי פרומר.
- 929
- פרק תנ״ך ביום, בימים ראשון עד חמישי, מאז 2014.
החישוב בספריית hebcal. הקטע של החפץ חיים נפתח כאן באתר, בנוסח הספר.
